בעולם הפרסום יש לנו את הנטייה להתאהב ברעיונות קראטיביים, תסריט חדש מעורר השראה או בוויז'ואל ממש יפה. אבל כשבוחנים את התוצאה רואים שלא תמיד מה שנראה לפרסומאים כדבר שנון, מהפכני, חד או גאוני מתרגם בשלב הפרפורמנס לרכישות/המרות/מעשה.

בשביל שהקריאייטיב שאנחנו יוצרים יתרגם לפעולה של הצרכן, צריך לחקור מה מניע את הצרכנים שלנו – איזה מסר עובד יותר טוב, איזה צבע משכנע יותר, איזה תמונה תגרום לו ללחוץ על המודעה.

עד לפני כמה שנים, בימי האופליין, היו מתבססים על מחקרי שוק, קבוצות מיקוד והשערות, ובוחנים מספר אופציות שונות מול מדגם מייצג (עד כמה שזה מתאפשר) של קהל היעד שלנו.  

כיום הקריאייטיב הפך לכלי שרת בידי הדאטה – אנו משתמשים בכמות המידע העצומה שאנחנו אוספים על הלקוחות שלנו ועל ההתנהגות שלהם בכל יום ובזמן אמת.

בעוד שבעבר קריאייטיב היה מבוסס על למידה ומדידה "טיפשה", קריאייטיב מבוסס דאטה מתבסס על צורת למידה חכמה וטכנולוגית. היום אנחנו שואפים ליצור קריאייטיב שמתבסס על הדאטה היומיומית שנאספת במערכות הפרסום, על התנהגות גולשים בזמן אמת ותובנות עסקיות ושיווקיות שנוצרות במהלך הקמפיין-כשמבחן התוצאה הוא איך הקריאייטיב עבד ביחס לקהל היעד שלו.