שופינג עם גוגל

כשחגי נובמבר עומדים בפתח, גוגל החליטו שזה התזמון המושלם והכריזו על 9 תכונות וכלים חדשים לקמפיינים של הShopping לקראת החגים המתקרבים עלינו לטובה!

 

באירוע השנתי שנקרא Search On שמטרתו העיקרית היא לתת למשתמשים כלים יותר טובים לתקשר עם המותגים האהובים עליהם, גוגל הכריזו על 9 כלים ותכונות חדשות לקמפיינים של ה-Shopping

במהלך ההכרזה, גוגל אמרה שהכוונה היא ליצור חוויה סוחפת יותר, ויותר מותאמת אישית.

 

למה חשוב לנו לדעת את כל הכלים האלה בעצם? מפרסמים שיתכוננו לעונת החגים, צריכים להבטיח שהמודעות, התמונות, חשבונות המסחר והחנויות שלהם מוכנים לתכונות החדשות הללו. לקונים יהיו יותר אפשרויות, סגנונות וחנויות לבחירה, כך שהקמעונאים יצטרכו להגביר את המשחק שלהם אם הם רוצים להתבלט – ואלה שיישמו את כל התכונות האלה כמה שיותר מהר, יבלטו מעל כולם

קרדיט: shutterstock

אז מה הכלים החדשים שגוגל הכריזו עליהם בכנס?

1. חפש עם המילה "חנות" – Search with the word “shop”

בארה"ב, כאשר אתה מחפש את המילה "חנות" ואחריה את הפריט שאתה מחפש, תקבל גישה לעדכון החזותי של מוצרים, כלים ומלאי עבור המוצר הזה. חווית החיפוש הניתנת לקנייה מתרחבת גם מעבר ללבוש לאלקטרוניקה, יופי ועוד, לאזורים נוספים לנייד ולמחשב שולחני.

2. קנו את המראה  – Shop the look

הכלי החדש הזה יאפשר לך לראות אפשרויות היכן לקנות את המוצרים שאתה רואה בחיפוש. התכונה "קנה את המראה" מציגה קישורים למוצר המדויק שאתה מחפש, בתוספת חלקים משלימים והיכן לקנות אותם.

תכונה זו הוכרזה לראשונה בשנת 2016.

3. ראה מה פופולרי  – See what’s trending

תכונה חדשה בחיפוש, מוצרים פופולריים מציגה לך מוצרים פופולריים כרגע בקטגוריה ספציפית. קונים בארה"ב יוכלו להשתמש בתכונה החדשה בהמשך הסתיו, אך לא נמסר תאריך ספציפי.

4. קניות בתלת מימד  – Shop in 3D

גוגל אומרת שאנשים עוסקים בתמונות תלת-ממדיות כמעט ב-50% יותר מאשר תמונות סטטיות. תמונות תלת-ממדיות של מוצרים לבית הושקו בתחילת השנה, ובקרוב תוכלו לראות תמונות תלת-ממדיות של נעליים, החל מנעלי ספורט.

כדי לתת לסוחרים ולמפרסמים גישה טובה יותר לתמונות חזותיות תלת-ממדיות, גוגל השיקה גם תכונת סיבוב אוטומטית חדשה של 360 מעלות שניתן לגשת אליה באמצעות "קומץ" של תמונות סטטיות. הטכנולוגיה החדשה תהיה זמינה בחודשים הקרובים.

5. קבל עזרה ברכישות מורכבות  – Get help with complex purchases

מדריך רכישה חדש יחלוק תובנות מועילות לגבי קטגוריה ממגוון רחב של משאבים מהימנים. אם אתה רוכש פריט גדול או יקר, מדריך הקנייה עשוי להראות לך מפרט לגבי משקל, חומרים, תכונות, גדלים ועוד.

מדריך הקנייה החדש שהושק לאחרונה בארה"ב וקטגוריות תובנות חדשות "בקרוב".

6. ראה מה חושבים קונים אחרים  – See what other shoppers think

תכונה חדשה באפליקציית Google מעניקה לך הקשר מועיל לגבי דף אינטרנט שאתה נמצא בו או מוצר שאתה מחפש כמו יתרונות וחסרונות ודירוגי כוכבים, הכל בתצוגה אחת.

תובנות עמוד יושקו בארה"ב בחודשים הקרובים.

7. קבל תוצאות מותאמות אישית  – Get personalized results

בקרוב תראה תוצאות מותאמות אישית יותר על סמך הרגלי הקניות הקודמים שלך. תהיה לך גם אפשרות להגדיר את ההעדפות שלך ולבטל פקדים מותאמים אישית.

כשאתה קונה בגוגל אתה יכול לבחור בחנויות ובמותגים מועדפים כדי לראות עוד כאלה בעתיד. אם אינך רוצה יותר לראות את התוצאות המותאמות אישית הללו, או שההעדפות שלך משתנות, תוכל להתאים את התכונה הזו או אפילו לכבות אותה לחלוטין.

8. קני בדרך שלך עם מסננים חדשים  – Shop your way with new filters

מסנני קניות של דף שלם בחיפוש הם כעת דינמיים ומותאמים לפי מגמות חיפוש בזמן אמת. לדוגמה, אם אתה מחפש ג'ינס, אתה יכול לראות מסננים עבור "רגל רחבות" ו"חתך אתחול" כי הם פופולריים, אבל אפילו אלה עשויים להשתנות עם הזמן.

מסננים דינמיים זמינים בארה"ב, יפן והודו, ויושקו לאזורים נוספים בעתיד.

9. השראה מעבר לתיבת החיפוש  – Inspiration beyond the Search box

שימוש ב-Discover באפליקציית Google, תראה סגנונות מוצעים על סמך מה שחיפשת, וגם מה שאחרים חיפשו.

 

קרדיט: sutterstock

האם יש חסרונות?

גוגל, כמונופול בשוק החיפוש, מצד אחד מספקת לגולשים את כל הכלים האפשריים כדי לקבל כמה שיותר אינפורמציה מהמוכרים, ומצד שני מגבילה את כל הקמעונאים שלא משחקים לפי החוקים שלה.

כחברה ששולטת בשוק החיפוש באינטרנט ללא עוררין, ובהקשר של המאמר הזה ההתרחבות היא לחנויות האיקומרס, ובעצם מספקים את 'השוק' שבו כל האתרים רוצים לפרסם או צריכים לפרסם מחוסר באלטרנטיבה.
מצד אחד גוגל מספקים את השוק בו המפרסמים רוצים לפרסם, ומצד שני גוגל גם מגדירים את הקריטריונים ל'איך' צריך לפרסם ומה צריך לעשות כדי לעלות בדירוג, בעוד היא עושה איפה ואיפה איך שנוח לה, יש מפרסמים "שווים" יותר ופחות והחוקים הרגילים שיחולו על רוב בעלי החנויות האינטרנטיות או המפרסמים לא יחולו על אותם מפרסמים "שווים" יותר.

בשיפורים שגוגל הכניסו עכשיו בשופינג, זה בוודאות יתן לה עוד הרבה כלים לשפר את הטרגוטים ואת הלמידה של המערכת שלה על ההתנהגויות של הצרכנים ברשת, מידע שברור לכולנו שהם לא ינצלו רק לטובתנו.

על יצירתיות ובינה מלאכותית

לכול אדם יש את הניצוץ של היצירתיות.

אני בטוח שכל אחד חווה במהלך חייו איזה רגע שנתקע לו בראש ויז'ואל מסוים שהוא ממש היה רוצה ליצור (כי זה היה יכול להיות מושלם על הקיר בסלון אצלכם בדירה לדוגמה).

אבל לא ידעתם איך לתת לזה ביטוי בכדי להוציא את זה החוצה. אם זה עקב חוסר ידע מקצועי, חוסר בכישרון או סתם כי אתם לא מתכוונים עכשיו לשלם לאומן כדי שיצור לכם את הקונספט שיש לכם בראש והאם הוא בכלל מסוגל להבין מה באמת ראיתם בדמיונכם?

אך החודש התבשרנו כי הדמיון והיצירתיות השתחררו מכבליהם והפכו להיות נחלת הכלל. הגענו לרגע שבו כל אחד יוכל לחשוף את היצירתיות שלו ואף להתחרות בסגנונות הציור של גדולי האומנים!

מעבדת המחקר MidJourney בהקמתו וניהולו של דיויד הולץ שיחררו גרסת בטא לבינה המלאכותית שלהם MidJourney. בינה מלאכותית היוצרת תמונות אומנותיות על בסיס טקסט.

A galaxy in space 
קרדיט: Midjourney

אז איך Midjourney עובדת?

הבינה עובדת על בסיס מוטיבים שהמשתמש מספק וניתוחם דרך רשת האינטרנט.

למשל אני רוצה לראות "חרדון קיברנטי משמיד עולמות". MidJourney יחקור את המוטיבים שבבקשה ויתרגם אותם לציור. הציורים יכולים לצאת מציאותיים מאוד אך גם מוטרפים, על כן יש לדייק במילים ולברור אותם בכדי לקבל את
התוצאה הרצויה.

המערכת עובדת על פלטפורמת Discord ויש לפתוח חשבון. אתם יכולים להשתמש בשרת כדי לתקשר עם אנשים
אחרים, לחפש רעיונות, לקבל עזרה או יצירות אומנות מוכנות דרך הבינה. ברגע ששלחתם בקשה לבינה היא תספק לכם 4 אופציות של ציורים, מתוכם ניתן לבחור ציור ולהמשיך לפתח אותו עד לתוצאה הרצויה. ניתן להשפיע על האוירה של התמונה (דרמטית, אפלולית או מוארת) ניתן לבחור סגנון ציור ליצירה שלכם (שיהיה סטייל "בנקסי" "ואן גוך" "מנגה" או שאולי ידמה ציור ילדותי של ילד בן 6)

Night aerial view of Santorini

קרדיט: Midjourney

האם יש חסרונות?

מדובר בעצם בקהילה פתוחה המאפשרת לאחרים לעשות שימוש בעיצובים של שאר המשתמשים. כל הבקשות שמופנות לבינה גלויות לכולם והמשתמש יכול לעבוד שעות מול הבינה בכדי ליצור יצירה מופלאה וייחודית אך ברגע שסיים כל אחד יוכל לקחת את היצירה כמו שהיא או לעשות בה שינויים והתאמות כרצונו.

לכן קיימות אופציות בתשלום שם כל ההתנהלות של המשתמשים ובין הבינה נשארים בחדר סגור ללא חשיפה לאחר והמשתמש יכול לעשות בחומריו כאוות נפשו. אך גם פה יש לMidJourney זכויות משנה על היצירות ויש לציין כי העבודה נעשתה ע"י הבינה.

Abstract sculpture

קרדיט: Midjourney

עד כמה זה טוב?

MidJourney מחזיקה כבר היום בכוח רב, היא כל כך מתוחכמת ועושה את עבודתה נאמנה עד שנוכחותה החלה בזמן האחרון ליצור ביקורות מצד מעצבים ואומנים וכל זאת באשמתו של בחור צעיר בשם ג'ייסון אלן מקולורדו ארה"ב.

מסתבר שג'ייסון החליט להשתתף בתחרות אומנויות וזכה במקום הראשון.

ג'ייסון התוודה כי עשה שימוש בMidJourney והשקיע 80 שעות בהנחיית הבינה בכדי להפיק את יצירת האומנות ואז הוסיף נגיעות משלו ע"י פוטושופ. המסקנה המתבקשת מהזכייה הזאת היא כי MidJourney יכולה כבר עכשיו להחליף אומנים כישרוניים.

Sci-fi robot metaverse, A dove flying in the air, A girl standing in a forest with glowing butterflies

קרדיט: Midjourney

על מי זה משפיע?

ככל שיכולותיה של MidJourney נחשפות קהילת האומנים ברשת גועשת ושוצפת. יש את אלו המאמינים כי MidJourney זה בעצם רק כלי נוסף לארסנל היכולות של המעצב, אנימטור או כל אומן אחר. שיכול להיעזר בבינה בכדי לקצר תהליכים מבחינת מציאת השראות ויצירת סקיצות ואף מאמינים שניתן לעשות בכלי זה שימוש בכדי להעצים את היכולות האומנותיים שלהם.

מנגד יש קבוצה של אלו המאמינים כי אנו נכנסים לתקופה בה האומן מאבד את הייחודיות שלו, אומנים שלמדו והשקיעו שנים בשיפור יכולותיהם מאמינים כי הם הולכים לאבד את קסמם ואת עבודתם מכיוון שכל ילד זב חוטם יוכל לעשות שימוש ב MidJourney בכדי ליצור עבודות אשר נסמכים על סגנונם העיצובי אותו פיתחו בדם ויזע.  

כבר כיום ניתן ליצור בעזרת MidJourney עטיפות לספרים, תמונות למגזינים, תמונות לסטוריבורד, וכנראה שתמונות איכותיות להדפסה על טקסטיל. לכן בעלי עבודות אלו חוששים שיפגעו ראשונים.

איך הבינה משתלבת בעולם הפרסום?

כפי שצויין קודם, היוצרים של MidJourney הגדירו לה גבולות גזרה. כרגע היא מוגבלת לתחום הציור, מה יהיה אחר כך זה כבר אלוהים גדול.

כיום כנראה ל MidJourney יש השפעה קלה יותר. היא יכולה לשמש לאיור (ריאליסטים או עם השפעות אומנותיות) מוטיבים שקשורים לחברות אותם נרצה לפרסם, אך כרגע אינה מחליפה לדוגמא את תוכנת הפוטושופ בה המעצבים משתמשים בכדי ליצור קומפוזיציות. היא יכולה להיות כלי נחמד למיתוג ואפשר ליצור עימה תמונות מותאמות לקוח שישמשו אותנו כרקע לעיצובים במקום להשתמש בשאטרסטוק או למשל ליצור סטוריבורד לפרסומת בטלויזיה

קרדיט: הסרט terminator

לאן זה הולך?

MidJourney זה קידמה בלתי נמנעת ועד כמה שהיה קשה לאומנים להאמין, כבר היום יש בינה מלאכותית שיודעת לחקות דמיון ויצירה. היום היא מוגבלת ע"י היוצרים שלה ליצירת ציורים ולומדת על ידי חיקוי אחרים ובכך יוצרת לאדם קיצורי דרך. ברגע שיאפשרו לה היא תוכל לצבור יכולות נוספות ולהתאים עצמה לרצונות של המשתמשים. נכון שהיא מאיימת קצת על עולם העיצוב אך היא גם יכולה ליצור פתח לשדרוג יכולות של כל מעצב.

אנשים רבים לא מודעים שכבר היום אנו מוקפים בבינות מלאכותיות שמקצרות עבורנו את העבודה. אנו רואים לנגד עיננו כיצד כל ז'אנר המדע בדיוני שגדלנו עליו קורם עור וגידים. אם זה האייפד שארתור סי קלארק ניבא בסיפרו "אודיסה בחלל" או טלפונים סלולרים שדומים להם הופיעו ב"מסע בין כוכבים" של ג'ין רודנברי. ומי יודע אולי מתהווה מולנו "סקיינט" לנגד עיננו. את זה ימים יגידו.

פרטים ראשוניים על אפשרויות הפרסום ב-NETFLIX נחשפו בשבוע האחרון

ללא מערכת הגשה חיצונית ועם מייקרוסופט כפיתרון אחסון אסטרטגי- נטפליקס מתכוננת להשקת מודל ה-Ad-Supported שלה ב-1 לנובמבר. באיזה שווקים תתחיל הפעילות? מה יהיו אפשרויות הטרגוט? וכמה יעלה לעלות בקמפיין וידאו?

קרדיט: Shutterstock.com

בשבוע האחרון התפרסמו פרטים אודות הצעת המכר ש-Netflix מתכננת להציע למפרסמים עם השקת מודל הAd-Supported שלה שיכלול בתוכו פרסומות החל מחודש נובמבר הקרוב.

כזכור, באפריל האחרון החברה פרסמה את הדוחות הרבעון הראשון של 2022 ודיווחה על ירידה של 200,000 משתמשים עם צפי ירידה של 2,000,000 משתמשים נוספים ברבעון השני של השנה.

עם ציפיות המשקיעים דווקא לצמיחה בתקופה הזו, ערך המניה צלל באופן חסר תקדים ב-37%.

קרדיט: Shutterstock.com

לתיאום הציפיות המחודש עם המשקיעים מתווספת גם כניסת שחקנים בלתי פוסקת לעולם הסטרימינג – Netflix כבר לא לבד. עולם הסטרימינג רווי בשחקנים המאפשרים צפייה בתכנים בלעדיים ואיכותיים לא פחות מהתכנים של Netflix: דיסני, אמזון, הולו, פראמאונט, אפל, גוגל ועוד רבות פועלות בזירה הבינלאומית, יחד עם בתי תוכן מקומיים בשווקים השונים.

 

התחרות האגרסיבית מאפשרת למפרסמים מגוון רחב, אפשרויות הפרסום רחבות, החלוקה לקהלים שונים מתאפשרת גם באמצעות מערכות הגשה שונות ויתרה מכך באמצעות הגישה לקטגוריות תוכן שונות ומגוונות מתרחבת גם היכולת לטרגט קונטקסטואלית.

כל אלה הובילו את Netflix להכריז על מודל ה-Ad-Supported שלה ולגייס למערכה טאלנטים בכירים עם ניסיון מקצועי שכולל בתוכו תפקידי מדיה ומכירות בחברות כמו Snap, Amazon, HBO ו-HULU הכל במטרה לגייס את המפרסמים לרכישת מדיה בשירות.

קרדיט: Shutterstock.com

איך צפוי לעבוד מודל הפרסום ב-Netflix:

  • מתי מתחילים? Netflix מתכננת להשיק את מודל ה-Ad-Supported ב-1 לנובמבר 2022.

  • נגיש בישראל? תחילה השירות צפוי להיות מושק בארה"ב בלבד ובהמשך יפתחו המודל ואפשרויות הפרסום בעוד 12 שווקים שונים ברחבי העולם.

  • כמה פרסומות יוגשו לצופים? כמות הפרסומות צפויה לעמוד על 4 דקות לכל שעת צפייה בתכנים המהווים כ-6.6% מזמן הצפייה.

  • ומה לגבי תדירות? מכסת תדירות החשיפות צפויה להיות קפדנית ולאפשר לכל מפרסם עד 3 חשיפות ביום לצופה.

  • איזה כלים ניתן יהיה לקנות? Pre-Roll ו-Post Roll בני 15-30 שניות לכלל התכנים בשירות. יחד איתם ניתן יהיה לרכוש Mid-Roll בתוך סדרות בלבד.

  • וכמה זה יעלה? אין עדיין מחיר אחד ברור, אך כל הפרסומים מדברים על עלויות CPM של 60-65$

ומה לגבי מערכות הגשה?

ביולי האחרון בחרה Netflix במייקרוסופט כשותפה שלה להגשת המדיה בתוך הפלטפורמה.

בעיניי מפרסמים ואנשי מדיה הבחירה במייקרוסופט לא הייתה טבעית, שכן חברות כמו גוגל יכלו לספק יכולות הגשה מתקדמות ואיכותיות עבור קהל משתמשים רחב כל כך.

הסברה היא שבמערך השיקולים של Netflix עומד צורך הוליסטי שמאגד בתוכו צורך אסטרטגי בדמות אחסון כמות התכנים האדירה ש-Netflix מציעה (מעל ל-5,000 תכנים שונות בפלטפורמה).

 

הבחירה במייקרוסופט תאפשר ל-Netflix גישה למאגר המשחקים במובייל אותם תוכל להגיש גם בפלטפורמה שלה ולהרחיב סגמנט נוסף של תחום עניין.

קרדיט: Shutterstock.com

איך זה ישפיע על הטרגוט?

המפרסמים ב-Netflix לא יוכלו ליהנות בשלב הראשוני מיכולות הטרגוט המוכרות בשוק, אך כן יוכלו לפתח מסרים הפונים לקהלי יעד אשר מסוגמנטים לפי קטגוריות וסוגי תוכן (וידאו, מוזיקה, גיימינג ועוד) ומאפשרים טרגוט לפי קונטקסט.

 

פתיחת המודל החדש של Netflix היא יריית פתיחה משמעותית לשינוי המתהווה בעולם הפרסום בוידאו: יותר ויותר יצרני תוכן מחזירים את הכוח לתוך הבית ופותחים את הדלת למפרסמים ולמעשה מטמיעים את הרגל החשיפה של מדיה פרסומית גם על המסך הגדול בבית.
 
למשתמשי הקצה השירות יוזיל את עלות השימוש ויאפשר להם לצרוך כמות שירותים גדולה יותר עם חשיפה למגוון תכנים רלוונטיים.

למפרסמים נפתחת הזדמנות למדיה ויכולות טרגוט חדשות, שיובילו את הקריאייטיב בשינוי גישה וחדירה לערוץ הפרסום החדש.


מאיר מועלם, סמנכ"ל אסטרטגיה ותוכן ב-OCEAN

meirmo@oceanmedia.co.il

מלחמות הסטרימינג

בתחילת מגפת הקורונה הייתה הרגשה שכל העולם יושב בבית וצופה בנטפליקס.

הסדרות המדוברות ביותר בעולם היו "טייגר קינג", "בריג'רטון" ו"משחקי הדיוניון".

ההרגשה הייתה שנטפליקס היא השליטה החדשה של הטלוויזיה.

אבל מתחת לפני השטח, עוד לפני פרוץ המגפה כבר התחילו לצוץ מתחרות.

Hulu היו הראשונים להתחרות, ובעקבותיהם הגיעו ענקיות המדיה אמזון עם אמזון פריים, דיסני עם דיסני פלוס, אפל עם אפל TV, יוטיוב עם יוטיוב פרימיום, HBO max מבית HBO, ופיקוק מבית קומקסט.

כעת, כשהמגפה דועכת והשוק מוצף בשירותי סטרימיניג, חלו 3 דברים:

  • נטפליקס התחילה לראות ירידה בהכנסות ובכמות המשתמשים
  • שירותי סטרימיניג קטנים התחילו להסגר, האחרון מבינהם הוא שירות cnn+ שהושק רק לפני חודש וכבר יצאה הודעה שהוא עתיד להסגר.
  • נפתחה מלחמת עולם בין שירותי הסטרימיניג על כל גולש וגולש.

קרדיט: Shutterstock.com

אז מי זו נטפליקס ואיך היא הגיעה למצבה הנוכחי?

נטפליקס הוקמה ב-1997 כשירות להזמנת סרטים על גבי DVD בדואר, ומהר מאוד צברה תאוצה כמתחרה לרשת השכרת הסרטים הענקית בלוקבאסטר.

אותה בלוקבאסטר אגב, סירבה להאמין בשיטות העבודה של נטפליקס ופיספסה הזדמנות בתחילת שנות ה-2000 לרכוש את נטפליקס.

לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 החליטה נטפליקס לשנות את שיטת ההפצה שלה, במקום תקליטורים בדואר, היא ביצעה את הלא יאומן ועברה להציע צפייה אונליין בתכנים, בזמן אמת, ללא צורך להמתין או להסתמך על שירותי הדואר או שליחויות.

החלטה זו של נטפליקס שינתה את האופן שבו תעשיות שלמות עובדות, והובילה גם לקריסתה של רשת בלוקבאסטר, כן, זו שלא האמינה בנטפליקס וסירבה לרכוש אותה.

נטפליקס החלה במסע רכישות של התכנים הפופולאריים ביותר בטלוויזיה האמריקאית בפרט ומהעולם בכלל ובהפקות מקור בהשקעה מאות אלפי דולרים.

בשיאה, שיא משבר הקורונה, היו לנטפליקס כ-222 מיליון משתמשים משלמים, לא כולל מאות אלפי צופים שמשתפים סיסמאות בין משפחות, מכרים וחברים.

אבל כעת, נטפליקס נאלצת לשלם את המחיר.

בדוחות הכספיים האחרונים שהם פרסמו, הם מדווחים על ירידה של כ-200,000 משתמשים משלמים וירידה בהכנסות.

בירידה במשתמשים הם מאשימים את המלחמה באוקראינה ואת משתפי הסיסמאות.

הירידה בהכנסות נגרמה גם בעקבות ירידה במשתמשים, אבל גם בהוצאות הרבות שלהם על תכנים מבית ומחוץ, וכבר הודיעו על "הריגת" פרויקטים חדשים ו/או פרויקטים שתוכננו לצלם עונות חדשות.

בנוסף, נטפליקס שחרטה על דיגלה צפייה בתכנים ללא פרסומות הודיעה שהיא מתכוונת להציע מסלולי מנוי מוזלים הכוללים צפייה בפרסומות.

קרדיט: Shutterstock.com

החטא ועונשו, או הלקח שאפשר ללמוד מאינטרנט אקספלורר

אז לאן הולך עולם הסטרימיניג מכאן? מה נטפליקס יכולה ללמוד מהעבר?

אם נלך קצת להיסטוריה, אי שם בשנות התשעים התחוללה מלחמת הדפדפנים הראשונה, זו הייתה מלחמת חורמה בין דפדפן מוזיאק שהמציא את המושג של דפדפן, נטסקייפ ואינטרנט אקספלורר של מייקרוסופט.

חרף הנסיונות הרבים של נטסקייפ ומוזייאק להציג יכולות חדשניות וכלים שימושיים, הן הפסידו במערכה לאקספלורר של מייקרוסופט.

למה הן הפסידו? כי בעוד שאותן היה צריך להתקין על המחשב, מייקרוסופט פשוט התקינה באופן אוטומטי בכל מחשב חדש עם מערכת ההפעלה שלה, שהייתה הפופולארית בעולם את הדפדפן.

הגולשים שעוד לא הבינו מה האינטרנט יכול לתת, והאינטרנט שהיה עוד חדש ולא מספיק מתוחכם, יצרו מצב שהקלות שבה ניתן להגיע לאקספלורר, נתן לו יתרון מובנה על שאר הדפדפנים.

מייקרוסופט ואקספלורר יצאו מנצחים מהמערכה, ובשיאה אקספלורר היה דפדפן ברירת המחדל אצל כ-95% מהמשתמשים.

קרדיט: Shutterstock.com

אבל, בשנת 2004 החלה מלחמת הדפדפנים השנייה, ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, מוזילה ואפל נכנסו לקרב.

השלוש פיתחו דפדפנים משלהם, גוגל עם כרום, מוזילה עם פיירפוקס ואפל עם ספארי, וכעת כשהאינטרנט כבר בוגר יותר, וכך גם צרכני האינטרנט, הנוחות של דפדפן ברירת המחדל של מייקרוסופט והצורך להתקין כל דפדפן אחר כבר פחות היוו בעיה למשתמשים.

בהדרגה, כרום של גוגל גנבה יותר ויותר נתח שוק עד שהגיע ליותר מ-70% מכלל הדפדפנים.

ומייקרוסופט, שישבה על זרי הדפנה ולא פיתחה את יכולות האקספלורר להתאים לעולם החדש, נשארה הרחק מאחור.

הלקח לנטפליקס?

צמצום כמות התכנים, עליית המחירים והמחסור בחדשנות עלולים לפיל את מי שהייתה עד לפני שנה מלכת שירותי הסטרימיניג.

הלקח לשירותי הסטרימיניג החדשים?

תוכן, חדשנות, יצירתיות ומחירים נמוכים, אלה הדברים שמביאים משתמשים, ויוצרים זיקה בין משתמש ושירות.

ולאן הולך עולם הסטרימיניג בעוד שנה-שנתיים?

אין לדעת, אך ללא ספק שפורמט ה-freemium (שירות המציע מנוי בחינם עם תכנים לרכישה ופרסומות) הולך להכנס לשוק באופן משמעותי יותר לאחר הכרזת נטפליקס.

בנוסף, כפי שרואים כיום בארה"ב הצעת שירותי באנדל של מספר שירותי סטרימיניג במחיר מוזל עשויים לתפוס תאוצה.

ואיפה זה פוגש אותנו כמפרסמים? בעתיד הלא רחוק בכלל נתחיל לחשוב על קריאייטיב מבוסס תכנים

והמשתמשים? התחרות הגדולה, היצע התכנים וחווית המשתמש החדשים ישמשו רק לזכותם.

OMD חברת המדיה מספר 1 בעולם לפי דירוג RECMA

סוכנות המדיה העולמית  OMDמקבוצת אומניקום זכתה בפעם השלישית ברציפות במקום ראשון בציון איכות לפי דירוג RECMA היוקרתי ובתואר סוכנות המדיה הגלובלית בעלת הביצועים הטובים ביותר.

חברת OMD בארץ היא חברת המדיה שנקראה בעבר TMF ובבעלות גיתם BBDO ויהושע TBWA.

 

OMD קיבלה את הציונים הגבוהים ביותר אי פעם ונמצאת בפער משמעותי מיוניברסל שנמצאת במקום השני. 

קרדיט: RECMA

דוח RECMA בודק 700 סוכנויות מדיה ב-47 שווקים שונים בעולם. הדוח בודק 19 מדדי איכות וכולל מומחיות בערוצים דיגיטליים, תוכן, דאטה ואנליזה ופעילות בשווקים בינלאומיים.

מנכ"ל OMD Worldwide, ג'ורג' מנאס אומר שדו"ח זה מאשר של-OMD יש את הכישרון, היכולות והמומחיות בפלטפורמה להוביל לקוחות לעתיד של צמיחה.

בנוסף לדירוג האיכותי שבודק רמת ביצועים, OMD היא גם מס' 1 בדירוג נפח הפעילות הכולל של RECMA עם 36.7 מיליארד דולר וכמעט 10% ממניות התעשייה; OMD הינה גם רשת הסוכנויות שקיבלה הכי הרבה מדליות בפסטיבל האריות של קאן 2021 וכיום היא סוכנות המדיה המדורגת במקום הראשון במדד Effies, המודד את יעילות הסוכנות.

OMD פיתחה את מערכת הOMNI שהינה מערכת מבוססת דאטה ומאשין לרנינג המשלבת דאטה מתחומי התנהגות צרכנים, ROI, מחקרי שוק ומדיה ופורצת דרך בכל הקשור למחקרי מדיה וצריכת מדיה. מערכת ה OMNI  בשילוב עם תהליך חשיבה ותכנון מדיה קפדני שפיתחה בשם  OMD DESIGN מציב אותה בקידמת הבמה ואפשר לה לזכות במכרזים רבים ולהציב אותה במקום הראשון בעולם בציון האיכות של RECMA.

OMD מנהלת לקוחות גלובליים כגון מרצדס, פפסיקו, מקדונלדס, אפל, הנקל, דיסני, פיליפס, לוריאל, GOOGLE  ועוד.

נחשון לא כל יכול!

על ניטור שיח ברשתות וצניעות מקצועית מאת ברקן הופמן, קופירייטרית דיגיטל בחברת OCEAN וסטודנטית לתואר שני בתקשורת וניו מדיה באוניברסיטת רייכמן.

אנו מבינות את העולם מנקודת המבט שלנו. היא תלויה בסביבה שלנו- חברות, משפחה, מקום מגורינו ובועת הפילטר ברשתות בהן אנחנו גולשות. לפעמים אני רואה אנשים ותוהה איך אני לא מכירה את כולם – כי זה כמובן לא אפשרי. בטח שהגעת מקיבוץ חפצי-בה הקט ובועת הפילטר שלך התבייתה על תמונות של חתולים פגומים והמלצות לאסוס.

לכן, לעולם אצטרך לשמור על צניעות ולקבל שאינני יכולה להבין הכל ולדעת מה אחרות חושבות ויודעות. זה נשמע פשוט אבל לא פעם קורה (לעיתים ממש רחוקות) שאני חושבת שאני יודעת מי קהל היעד ולמי אני כותבת את התוכן, אני שולחת לרוני חסון, מנהלת מחלקת קריאייטיב דיגיטל, היא רואה את נתוני הרכישות ומה מסתבר? שמה שחשבתי לאו דווקא נכון… 

קרדיט: Shutterstock.com

נקפוץ לאקדמיה. בהרצאותיו, מציג ד״ר צחי חייט את מסקנות הספר של סט- סטפנס דוידוביץ' ״Everybody lies -Big Data. New Data and What Internet Can Tell Us About Who We Really Are”. בספר חושף דוידוביץ׳ , עובד גוגל לשעבר, כי הדרך להבין מה מעניין אנשים, כפי שהייתה נהוגה עד כה, על פיה יש לשאול באמצעות סקר או ראיון אודות הרגלים היא שגויה. משום שדרך זו סובלת מהטיות כמו ריצוי החוקרות והערכה על פני מדידה. לטענת דוידוביץ' הדרך הטובה ביותר לדעת מה אנשים רוצים היא באמצעות החיפושים שלהם בגוגל- כך ניתן לדעת מה באמת מעניין אותם.

אם כותב הספר לא כתב את זה כי הוא בעל אינטרסים במקום עבודתו הקודם, אנחנו יכולות להבין שאפשר להפיק הרבה ממה שאנשים משאירים אחריהם באינטרנט. את זה כל מחלקות PPC ואנליזה יודעות, אבל על ניטור שיח ברשתות החברתיות שמעתן?

קרדיט: Shutterstock.com

אפשר לזרוק השערות על מה לדעתנו יתפוס אבל תכלס אנחנו לא אליהו הנביא 2.0 ויכולות החיזוי שלנו מוגבלות לתחושות ומאפייני הסביבה שלנו. בעזרת ניטור שיח ברשתות החברתיות נוכל באמת לדעת על מדברים ומה וייב הדברים. זו הסיבה שאנחנו צריכות לעשות מחקרים מקדימים שיתבססו על נתונים מהשטח.

ניטור שיח ברשתות יאפשר לנו לזהות תנודות אודות נפח ומיקום השיח באמצעותן ניתן להפיק תובנות. אך עלינו תמיד לשמור על צניעות מחשבתית (אני לא יודעת בוודאות שזו הסיבה להתנהגות הצרכניות) ותמיד להיות עם יד על הדופק (דברים משתנים במהירות ברשת – תופעה שהתרחשה היום לא בטוח שתמשיך גם מחר).

מה היתרון של ניטור שיח ברשתות החברתיות? קודם כל זה כלי זול – במקום לצאת למחקרי ענק שיגזלו משאבים רבים, ניתן להוריד תוכנה שמנטרת שיח במחיר מנוי ולקבל גישה למאגרי נתונים גדולים בכל מקום וזמן. כמו כן הנתונים הללו פועלים באזורי זמן שונים, מאפשרים לראות אוטומציה, איתור, איסוף ואחסון נתונים באופן אוטומטי באינטרנט.

קרדיט: Shutterstock.com

סיפור קטן שממחיש את העניין. בשנים האחרונות, בקבוקי שוקו מתהדרים בתוויות שונות שמבשרות על הפחתה בכפיות הסוכר- מהלך זה התרחש בעקבות תובנות שעלו מהשיח ברשת אודות הרגלי אכילה. לאחר שעלה כי יש שיח הולך וגובר סביב הפחתת סוכר ואוכל ג'אנק היצרניות הבינו שעליהן לספק לצרכניות מוצרים מתאימים. (מקור).

אז איך ננטר שיח וכיצד הוא יעזור לנו? גללו לפרטים נוספים >>

1- נקבע  את מטרות המחקר. חשוב לקבוע את היעדים שלנו. מה אנחנו רוצות להבין מהמחקר? מה המטרות שלנו? תשובות אלו יהוו מפת דרכים להמשך המחקר שלנו

2-נקבע את המדגם ואת שיטת איסוף הנתונים. אלו יקבעו את הנתונים שיתקבלו ויהדהדו את התובנות. שימו לב שקביעת המדגם ושיטת איסוף הנתונים תשפיע על המסקנות לכן דעו את גבולות המדגם.

3- נסכם את הנתונים שעלו בניטור השיח ונפיק תובנות.

אתן דוגמא כדי שנבין איך מחקר שיח יכול לתרום לנו. כאשר יוצא דגם חדש של מרצדס נרצה להבין אילו תכונות חשובות לאנשים ברכב יוקרה. נבחן את נפח השיח של "רכבים בטוחים" או "רכבים אמינים" או "רכבים יוקרתיים". באמצעות הרצה של מילות מפתח שונות המתייחסות לתכונות הרכב נוכל להבין מה חשוב לצרכניות ולפי זה נפיק תובנות אודות המסרים השיווקיים. נרצה לראות גם באילו אתרים היה נפח השיח גבוה לאיזו תכונה כך שנוכל להתאים את הפרסומים שלנו בכל פלטפורמה.

תודה לדניאל זוהר הפלנרית הנפלאה שדייקה את דבריי. 

הרקדן האוטומטי

הרבה באז וורדס נזרקו לחלל האוויר בשנים האחרונות בתחום הפרסום, השיווק והמדיה, העיקרית שבהם היא אוטומציה.

אבל מה זה בכלל אומר? איך משתמשים בזה בעולם שלנו? זה בכלל טוב לנו?

אז מהי אוטומציה? כשמה כן היא, להפוך תהליך ידני לאוטומטי ע"י הטמעת תהליכים ממוחשבים ורובוטיים.

כלומר, אם היום דוח נעשה באופן ידני, ע"י אדם שניגש למערכות, מוציא באופן ידני את הנתונים, זהו תהליך שמצריך זמן רב מאותו אדם. בתהליך אוטומציה, המחשב ידע למשוך את המידע באופן אוטומטי ומיידי ולהכניס אותו לדוח בצורה מהירה ויעילה יותר.

התוצאה אולי תהיה זהה, אבל העבודה על הדוח תקטן באופן משמעותי.

אוטומציה מאפשרת לאיש השיווק לא להיות תלוי באנשי הטכנולוגיה

 

אוטומציה מאפשרת לאיש השיווק להתייחס אל קהל האנשים שלו לא כמקשה אחת אלא כעשרות קהלים מאחר והיא מאפשרת באותו זמן של עבודה להתאים מסרים, סיטואציות ומוצרים כמעט אוטומטי לקהלים השונים

shutterstock_391732621 [Converted]-01

קרדיט: Shutterstock.com

איך משתמשים בזה בתחום השיווק והפרסום?

אופן השימוש בתהליכי אוטומציה יכול להשתנות בהתאם לצרכי הארגון, אבל קיימים 3 נקודות מגע עיקריות בין איש השיווק בארגון לבין תהליך האוטומציה:

·         דשבורד – דשבורד הוא כלי פופולרי ונוח לשימוש, המציג סיכום נתונים באופן הנעים לעין ובאופן מיידי.

לכלי זה ניתן לחבר את כל מערכות הפרסום השונות כגון גוגל, פייסבוק, טיקטוק ועוד.

כלים פופלאריים בעולם הדשבורדים הם גוגל דאטה סטודיו, Qlik, ו-Tableau.

·         דוחות יומיים – אחד הכלים החשובים ביותר לאיש שיווק הוא דוח יומי, ע"מ לדעת מה מצבו של המותג/מוצר/אתר שלו.

בתהליכי אוטומציה ניתן לחבר את כל מערכות הפרסום והאנליטיקס לדוח יומי שנשלח באופן אוטומטי.

·         חיווי חוזר ל-CRM ולמערכות פרסום – אחד הכלים הכי חשובים במדידת פעילות היא קבלת חיווי חוזר על פעילות ממומנת ע"מ לבצע אופטימיזציה באופן מיידי וזמין.

קרדיט: Shutterstock.com

וכאן מגיעה השאלה האחרונה, זה טוב לנו בכלל? האם אפשר לסמוך על עבודה של מכונה? האם אנחנו מחסלים מקומות עבודה לטובת רובוטים?

התשובה היא כן, אוטומציה טובה, היא כלי טוב וחשוב לנו.

אוטומציה תביא ליעול תהליכים בארגונים, מה שיאפשר לעובדים לעבוד פחות זמן על אקסלים וחישובים ויותר על אופטימיזציה וניהול נוח ונכון יותר של קמפיין.

האם אפשר לסמוך על עבודה של מכונה? לרוב כן, לפעמים לא, ולכן חשוב שתמיד תהיה בקרת איכות וQA על הנתונים, גם הדשבורד הטוב בעולם לא חף מטעויות ואסור לקחת את הנתונים בו כתורה מסיני.

מערכות אוטומטיות דורשות מעט תחזוקה ולפעמים גורמות לנו לשכוח שהן שם

ועדיין מה שנותן להן את השכל זה הראש האסטרטגי והטקטי שלנו.

 

צריך לוודא שמפעילים אותן ובוחנים ומשתמשים ביכולות האוטומטיות לתקשר עם הקהלים שלנו ולמדוד את התוצאות ולשנות שינויים. כל הזמן

האם זה מחסל מקומות עבודה? כן… ולא.

כמו כל תהליך בשוק העבודה, טכנולוגיות חדשות מחסלות עבודות ישנות, יחד עם זאת, כמו כל שלב באבולוציה של שוק העבודה, כל טכנולוגיה חדשה מביאה איתה מקצועות חדשים, עולמות ידע חדשים והתנהלות חדשה.

עולם האוטומציה יקבל אליו בזרועות פתוחות יותר אנשי QA ובקרת איכות, ואי אפשר לתאר אפילו מה יהיו מקצועות העתיד בעולם האוטומציה.

קרדיט: Shutterstock.com

אוטומציה היא כלי חזק וחשוב כשהיא נעשית בצורה נכונה וחכמה.

עם תכנון נכון, הקמפיינים והפעילויות הממומנות שלנו יהפכו ליותר מצליחות, כשהדאטה שלנו תהיה פרוסה לנו מול העיניים בצורה מיידית ונוחה לשימוש.

על חופש הביטוי, פייק נייז והפצת מוזיקה

לניל יאנג חשוב לשמור על איכות המוזיקה ואיכות המסרים שהוא רוצה להעביר.

בשנת 2018 השיק ניל יאנג, מוזיקאי יליד טורונטו, קנדה את Xstream by NYA.

Xstream by NYA הינה פלטפורמה המנגישה מוזיקה באיכות מקורית והוצעה תחילה כשירות חינמי לקהל הרחב ובשנת 2019 הפכה לשירות סטרימינג במודל של 1.99$ בחודש.

אז כמו שכבר אמרנו שליאנג חשוב לשמור על הערכים שלו: בתחילת 2022 הציב יאנג אולטימטום ל-Spotify שכל הדיסקוגרפיה שלו תוסר מהאפליקציה אם פודקאסט אחד אשר מפיץ מסרים שיאנג הגדיר כ-Fake News, ימשיך להתפרסם בענקית הסטרימינג העולמית Spotify.

מצד אחד, אפשר להגיד שהסרת הדיסקוגרפיה של יאנג מ-Spotify היא החלטה מבוססת חופש הביטוי, שכן כל אחד יכול להפיץ את דעתו, מחשבותיו וצליליו ברשת.

אבל מהצד השני, Spotify החתימה בשנת 2020 את ג'ו רוגן על חוזה בלעדיות בשווי 100 מיליון דולר, ולא כל כך מוכנים לוותר עליו.

חשוב לציין, גיל הקהל הממוצע של המאזינים בפודקאסט של ג'ו רוגן הוא 24, ומבוסס על דור של יוזרים אשר חשופים לכמות מסרים אדירה ועלולים לקבל החלטות על בסיס מידע כוזב.

קרדיט: Shutterstock.com

בהתבטאות בנושא אמר יאנג שהוא אינו מנסה לצנזר את ג'ו רוגן, אלא תומך בחופש הביטוי ובחופש הבחירה שלו בבחירת ערוצי קידום המוזיקה שלו.

 “I support free speech, I have never been in favor of censorship. Private companies have the right to choose what they profit from, just as I can choose not to have my music support a platform that disseminates harmful information. I am happy and proud to stand in solidarity with the front line health care workers who risk their lives every day to help others."

קרדיט: Shutterstock.com

בתרגום חופשי,

"אני תומך בחופש הביטוי, מעולם לא הייתי בעד צנזורה. לחברות פרטיות יש את הזכות לבחור ממה הן מרוויחות, בדיוק כפי שאני יכול לבחור שלא שהמוזיקה שלי תתמוך בפלטפורמה שמפיצה מידע מזיק. אני שמח וגאה לעמוד בסולידריות עם עובדי שירותי הבריאות בחזית המסכנים את חייהם מדי יום כדי לעזור לאחרים. "

בפועל, יאנג אמר ל-Spotify: "זה או אני או הוא". כמו שכולנו מבינים, Spotify בחרו בג'ו רוגן, משמע בחרו בכסף.

אומנים מפורסמים כמו , Joni Mitchell, India Arie, Graham Nash (Crosby, Stills & Nash band member), Nils Lofgren, Failure, Roxane Gay, Mary Trump, Wendy Zukerman & Blythe Terrell הלכו בעקבות ניל יאנג והורידו את עצמם גם כן מ-Spotify.

ישנם עוד אומנים עם דעות תואמות לדעותיו של ניל, אך להם אין את הרווחה הכלכלית להוריד את השירים שלהם מ-Spotify.

בכל זאת, להיות אומן בלי שהשירים שלך יהיו ב-Spotify זה כמו למכור מוצרי מזון בלי שהם יהיו על מדפים בסופר או אם נקביל לעולם שלנו, זה כמו למכור מכשירי חשמל בלי להופיע בזאפ.

מוזיקאים בעולם תלויים מאוד בפלטפורמות סטרימינג בכל מה שקשור להשמעות המוזיקה שלהם.

כדי לכמת את זה במספרים צריך להבין שאומן מקבל בערך 0.01$ על כל השמעה לעומת תקליט שנקנה פעם אחת ב-20-25$.

המודל הכלכלי של לא מעט מהאומנים בעולם של היום הוא מכירת כרטיסים להופעות ומרצ'נדייז. לכן, הם רוצים להגיע לכמה שיותר אנשים, וכמה קל ונוח זה להנגיש את המוזיקה שלך להמונים עם פלטפורמות כמו Spotify, Apple Music ו-Deezer שחרטו על דגלן את חווית המשתמש ומושכות כמויות טראפיק אדירות.

אבל ההזדמנות להגיע ליותר אנשים באה עם הקרבה משמעותית – הכנסות מהשמעות המוזיקה.

קרדיט: Shutterstock.com

בחזרה לסיפור שלנו: לפרק ממוצע של ג'ו רוגן מאזינים 11 מיליון איש.

לעומתו, השירים של ניל יאנג מספקים בממוצע כ-4.3 מיליון השמעות בחודש.

אין ספק שהמספרים מדברים בעד עצמם.

הקונפליקט הזה עלה גם ל-Spotify בירידה בכמות היוזרים, שכן אמנים בסדר גודל של ניל יאנג סוחפים אחריהם לא מעט אנשים.

בשורה התחתונה, אנחנו נמצאים בעולם דיגיטלי, כל אדם פרטי יכול לפרסם תכנים ולהגיע לתפוצה רחבה יחסית בקלות.

אנשים מדברים על חופש הביטוי וכמה הערך שלו חשוב, כמובן שהוא חשוב וכמובן שיש מקום לדעות של כולם, הבעיה אם אפשר לקרוא לה בעיה בכלל היא הקו הדק בין חופש הביטוי לבין להפיץ Fake News שכן, זכותנו לומר מה שאנחנו רוצים אך במקרה הזה ובעוד המון מקרים התוצאה של מסרים כאלו שמסתובבים במדיה בסוף עולים בחיי האדם.

"KEEP ON ROCKING IN THE FREE WORLD", N. Young

איך קריאייטיב מבוסס דאטה הופך קמפיין טוב לקמפיין מעולה?

בעולם הפרסום יש לנו את הנטייה להתאהב ברעיונות קראטיביים, תסריט חדש מעורר השראה או בוויז'ואל ממש יפה. אבל כשבוחנים את התוצאה רואים שלא תמיד מה שנראה לפרסומאים כדבר שנון, מהפכני, חד או גאוני מתרגם בשלב הפרפורמנס לרכישות/המרות/מעשה.

בשביל שהקריאייטיב שאנחנו יוצרים יתרגם לפעולה של הצרכן, צריך לחקור מה מניע את הצרכנים שלנו – איזה מסר עובד יותר טוב, איזה צבע משכנע יותר, איזה תמונה תגרום לו ללחוץ על המודעה.

עד לפני כמה שנים, בימי האופליין, היו מתבססים על מחקרי שוק, קבוצות מיקוד והשערות, ובוחנים מספר אופציות שונות מול מדגם מייצג (עד כמה שזה מתאפשר) של קהל היעד שלנו.  

כיום הקריאייטיב הפך לכלי שרת בידי הדאטה – אנו משתמשים בכמות המידע העצומה שאנחנו אוספים על הלקוחות שלנו ועל ההתנהגות שלהם בכל יום ובזמן אמת.

בעוד שבעבר קריאייטיב היה מבוסס על למידה ומדידה "טיפשה", קריאייטיב מבוסס דאטה מתבסס על צורת למידה חכמה וטכנולוגית. היום אנחנו שואפים ליצור קריאייטיב שמתבסס על הדאטה היומיומית שנאספת במערכות הפרסום, על התנהגות גולשים בזמן אמת ותובנות עסקיות ושיווקיות שנוצרות במהלך הקמפיין-כשמבחן התוצאה הוא איך הקריאייטיב עבד ביחס לקהל היעד שלו.

קרדיט: Shutterstock.com

אז איך מייצרים קריאייטיב מבוסס דאטה?

הבסיס נבנה באמצעות איסוף מידע מנקודות מגע עם הגולש:

  • יצירת מסעות לקוח לפי סוגי המסרים ופלטפורמות.
  • צביעת גולשים חדשים בנכסים דיגיטליים.
  • למידת התנהגות גולשים באמצעות כלי אנליטיקס.
  • בחינת מסרים שונים לקהלים שונים וקבלת פידבק מהלקוח.

עם המידע מכלל נקודות המגע עם הגולש ומיקודן, ניתן להתחיל ליצור את הקריאייטיב על בסיס הנתונים, ולאורך כל שלבי הקמפיין המידע ממשיך להתעדכן בזמן אמת, מה שמחייב אותנו לבצע שינויים בזמן אמת בקריאייטיבים עצמם.

קרדיט: Shutterstock.com

מבחן התוצאה:

כשמתבססים על נתונים מדויקים וחיווי התנהגות של הצרכן, מגלים שלפעמים הקרייאטיב הפחות נחשק הוא הממיר ביותר ומביא את התוצאות הטובות בקמפיין.

את התוצאות הטובות ביותר ניתן להביא כאשר המפרסם משתף פעולה עם התהליך ומעביר פידבקים בזמן אמת על איכות ותוצאות הקמפיין מהצד שלו, הן ברמת דיווחים מה- CRM והן ברמת העברת התחושה בסניפים ובנקודות המכירה.

אז בואו נדבר על כמה דוגמאות למהלכים מבוססי דאטה:

בתחילת פברואר נפתחה תערוכת מוזיאון פופ אפ בשני בניינים המיועדים להריסה בתל אביב למשך 10 ימים בלבד. הבאזז וה-FOMO הובילו אלפי סקרנים לעמוד בתורים ארוכים ונראה שיש מפרסמים שניצלו את ההזדמנות לתפוס קהל רלוונטי. יאנגו דלי, אחת מבין נותנות החסות באירוע ניצלו את התורים הארוכים, וטירגטו את האנשים אשר נמצאים סטטיים בתורים במודעה שמזכירה להם שאפשר לנצל את הזמן למשלוחי קניות מהירים שיעבירו להם את ההמתנה

קרדיט: יאנגו

מהלך מרשים נוסף הוא של חברת הרכבת הגרמנית Deutsche Bahn שיצרה קמפיין המעודד את הגרמנים לנפוש בארץ מולדתם והצליחה להגדיל את ההכנסות ב-24%!
הפרסום תוכנן עם אלגוריתם שזיהה מיקומים בגרמניה שדומים ליעדים בינלאומיים אייקוניים אותם אנשים מחפשים באינטרנט בזמן תכנות חופש הקיץ.
במודעות הוצגו מגוון ענק של תמונות
מותאמות אישית לקהל עם היעדים הדומים ובהם השוואה של המחירים, לדוגמה כרטיס טיסה באלף יורו לארה"ב מול נסיעה ברכבת 19 יורו בלבד.
אתם בטח תוהים עד כמה היעדים יכולים להיות דומים? האמת שלא ביקרתי בהם אבל אני יכול להגיד לכם שהם מצטלמים ממש אותו הדבר!
וכן בתקופה הלא ברורה הזו שמלווה אותנו כבר שנתיים זה פתרון מתבקש לגרמנים

 

צפו בקמפיין:

לסיכומו של דבר, כשסכום ניכר מתוך תקציב השיווק מושקע בפרסום בדיגיטל ורק ממשיך לצמוח, חשוב שתהיה הבנה מלאה בפלטפורמות השונות והיכרות עם הפוטנציאל האדיר שקיים בהם, לבחון דאטה ונתונים של התנהגות קהל היעד שלנו בדיגיטל ולייצר קריאייטיב ייעודי לאותם הדפוסים המותאמים למסע הצרכני של הגולש. הדבר מקנה לנו את האפשרות לתכנן וליצור מהלכי דיגיטלי בעלי אחוזי הצלחה גבוהים מאוד, רלוונטיות ועלויות נמוכות ככל הניתן.

שיווק מבוסס DATA והפעם? CRM

יש לכם מכרה זהב בתוך הארגון או אם תרצו, איך CRM יוביל את הארגון שלכם לצמיחה

קרדיט: Shutterstock.com

יש המון באזז על כריית מטבעות בעולם הקריפטו, אבל הכרייה האמיתית של זהב צריכה להיות אצלכם בארגון, ב- CRM

ואני לא מדבר רק על העובדה שפרטי הלקוחות שלכם צריכים להישמר איפה שהוא כדי שיהיה מעקב – אני לא באמת מתכוון לבזבז לכם את הזמן

 

שתכירו, CRM הוא תחום ה-SaaS הצומח ביותר. שווי השוק שלו צפוי להגיע בארה"ב ל-128B$ עד 2024

 

קודם כל, מה זה בכלל CRM ולמה כל ארגון חייב מערכת CRM איכותית?

אל תתנו לראשי התיבות הלוהטים האלו לבלבל אתכם, זה הרבה יותר מקשרי לקוחות. 

זה המקום הקסום בו אתם יכולים להבין כמה הלקוח שלכם שווה לכם, להעריך כמה הוא יהיה שווה לכם בעתיד, האם החברים שלו יכולים להיות שווים לכם, האם ואיך אתם צריכים להיות חברים יותר טובים שלו או שאולי בכלל צריך לשלוח אותו לחפש את החברים שלו.

 

הגדולה שלו היא שהוא מרכז במקום אחד את מה כל מה שתצטרכו לדעת על הלקוחות שלכם, לשפר את החוויה שלהם, לזהות את ההזדמנויות העסקיות ולהגדיל את הערך שלהם

 

 

למה כל ארגון חייב CRM?

קרדיט: Shutterstock.com

שירות – המקום בו ירוכזו כל נקודות המגע שלכם עם הלקוח ושל הלקוח אתכם. מי דיבר איתו, כמה ולמה הוא פונה אליכם, אולי אפשר להוריד עומס משירות הלקוחות על ידי מענה של צ'אטבוט או אוטומציה אחרת. לפי מחקר של Salesforce, שבעה מתוך עשרה צרכנים יעדיפו להשתמש בשירות עצמי לפני שהם פונים לשירות הלקוחות. זה ישפר את חווית השירות ויחסוך הרבה משאבים שהארגון מוציא כיום 

 

מכירות – CRM טוב יעזור לשפר את את שלבי תהליך המכירה. ברגע קבלת הליד לפי חוקיות שהוגדרה מראש ניתן יהיה לצמד תסריט שיחה בהתאם לפרסונה השייכת לאותו ליד ולשפר את אחוזי ההצלחה של נציגי המכירות. 

 

בעזרת CRM קל למדוד את חיי הליד ואת התהליך שהוא עבר עד שהפך ללקוח (ואם לא, איפה זה נפל ולהפיק לקחים) והגדלת הערך על ידי שדרוג ומכירת שירותים או מוצרים נוספים

 

מה ארגונים יכולים להשיג בעבודה עם CRM?

קרדיט: Shutterstock.com

דאטה  – כדי לא להחמיץ הזדמנויות מכירה של לידים חמים/סלים שננטשו/עסקאות עם פוטנציאל לשדרוג,  תיצרו פרופילים מדויקים של הלקוחות שלכם, תדעו ותבינו מי הם וכל כמה זמן הם קונים אצלכם. 

לדוגמה, ניתן לייצר חוקיות שבמידה ותדירות הקנייה הממוצעת של לקוח היא אחת לחודשיים וחצי, שבועיים לפני נתחיל להזכיר לו את הקנייה שהוא נוהג לבצע. שבועיים זה יותר מידי זמן מראש? אין בעיה, נבדוק איך הוא מגיב לתזכורת של שבוע מראש

אנליזה – 

אחרי שתדעו להרכיב סגמנט מדויק של הלקוחות שלכם, הכולל פרופיל דמוגרפי, התנהגות רכישה, התנהגות גלישה, תוכלו להרכיב סגמנטים מדויקים של קהלים ולמצוא קהלים בעלי דפוס התנהגות דומה ולהתאים את הצעת הערך במדויק לכל סגמנט ותת סגמנט. מן הסתם שמייל אישור הזמנה אחרי רכישה של לקוח חדש יהיה תוכן שונה לעומת לקוח חוזר ולקוחות נאמנים לאורך זמן יקבלו תוכן אחר.

 

כך תשפרו את חווית השירות ולהיות יותר ממוקדים בהצעת הערך ללקוחות חדשים פוטנציאלים

איפה כל הנקודות מתחברות ואיך אפשר להשתמש במה שנצבר כדי להשיג Scale

קרדיט: Shutterstock.com

מערכות פרסום ו- Marketing Automation – חיבור של CRM עם מערכת הפרסום יאפשר לכם למטב את ההוצאה על הפרסום ולדייק את ההשקעה הכספית בראש ובראשונה לקהלים בעלי הערך הכספי הגבוה ביותר עבורכם ולתת היזון חוזר למערכת הפרסום בעת הרכשה של לקוח כזה וכך למקסם את ביצועי המדיה.

שווי סל ממוצע של לקוח ירד? אין בעיה. בעזרת אינטגרציה, אותו לקוח יתחיל להיחשף למסרים המתקשרים את המוצרים שהוא כעת לא רוכש

 

AI – נהיה מרכיב משמעותי במערכות CRM. בין 2018 ל- 2020, בארה"ב מספר המפרסמים שהתחילו לעבוד עם CRM עלה ב- 190%!

הכוח של AI הוא היכולת שלו להבין סקייל רחב של דאטה בזמן קצר ולספק תובנות שיעזרו בצמיחה.

 תחשבו על AI קטן וחמוד שמטייל לו בהררי ערימות הדאטה. עובר על שיחות עם לקוחות ומזהה קלסתר של לקוח – טיפוס דחיין שמעדיף להזמין הכל ברגע האחרון?

אין בעיה, נניח שלקוח שלכם צריך חלק חילוף למקרר שרכש מכם, האופציות המומלצות לתיאום שירות יהיו קרובות יותר לדדליין ובשעות אחר הצהריים (גם את זה ה- AI כבר יודע)

 

אין בעיה. בזמן שצריך להזמין שירות, האופציות המומלצות לתיאום שירות יהיו קרובות יותר לדדליין ובשעות אחר הצהריים (גם את זה ה- AI כבר יודע)

קרדיט: Shutterstock.com

IOT – פוטנציאל לחברות חדשה וריח האהבה כבר באוויר

 

ברגע שהמכשירים בבית יהיו מחוברים לאינטרנט והם יהיו, כולם. אז מה כבר לחבר אותם ל- CRM? הפילטר במכונת הכביסה צריך להיות מוחלף? אין בעיה, המכונה תשלח קריאה ל- CRM שצריך פילטר חדש, הוא כבר יעביר בקשה לאספקה של חלק חדש ותיאום טכנאי בערך שבוע לפני שהפילטר יוצא משימוש וכמובן שבשעות אחרי הצהריים (זוכרים את ה- AI?). הלקוח שלכם יצטרך רק לפתוח את ה- SMS שהוא קיבל עם זימון ליום הטיפול ולאשר לטכנאי גישה למנעול ביומטרי בשעות העבודה (כי חדשנות)

קרדיט: Shutterstock.com

פרסונליזציה – לפי מחקר של מקינזי, 71% מהצרכנים מצפים מחברות ומותגים לספק להם המלצות מותאמות אישית. 76% מרגישים תסכול כשזה לא קורה והכי חשוב, 78% מהצרכנים אמרו שהמלצות מותאמות אישית יגדילו את הסיכוי שלהם לרכוש שוב.

 בתקופה שזה יותר ויותר מהטרנזקציות קורות בדיגיטל, ארגון שלא ידע לספק המלצות מותאמות אישית, יצמח פחות.

לפי המחקר, חברות שמצטיינות בפרסונליזציה, מייצרות 40% יותר הכנסות מחברות שלא מצטיינות בזה. הנתון הזה רלוונטי לכל התעשיות בארה"ב. 

ובתקופה שכל כך קל לצרכנים לאמץ התנהגות דיגיטלית חדשה, לא תתנו להם המלצות מותאמות אישית עבורם? 

 

הצמיחה של תחום ה- CRM הולכת וגדלה. הטמעה שלו ועבודה נכונה איתו תגדיל את הצמיחה של הארגון שלכם