מלחמות הסטרימינג

בתחילת מגפת הקורונה הייתה הרגשה שכל העולם יושב בבית וצופה בנטפליקס.

הסדרות המדוברות ביותר בעולם היו "טייגר קינג", "בריג'רטון" ו"משחקי הדיוניון".

ההרגשה הייתה שנטפליקס היא השליטה החדשה של הטלוויזיה.

אבל מתחת לפני השטח, עוד לפני פרוץ המגפה כבר התחילו לצוץ מתחרות.

Hulu היו הראשונים להתחרות, ובעקבותיהם הגיעו ענקיות המדיה אמזון עם אמזון פריים, דיסני עם דיסני פלוס, אפל עם אפל TV, יוטיוב עם יוטיוב פרימיום, HBO max מבית HBO, ופיקוק מבית קומקסט.

כעת, כשהמגפה דועכת והשוק מוצף בשירותי סטרימיניג, חלו 3 דברים:

  • נטפליקס התחילה לראות ירידה בהכנסות ובכמות המשתמשים
  • שירותי סטרימיניג קטנים התחילו להסגר, האחרון מבינהם הוא שירות cnn+ שהושק רק לפני חודש וכבר יצאה הודעה שהוא עתיד להסגר.
  • נפתחה מלחמת עולם בין שירותי הסטרימיניג על כל גולש וגולש.

קרדיט: Shutterstock.com

אז מי זו נטפליקס ואיך היא הגיעה למצבה הנוכחי?

נטפליקס הוקמה ב-1997 כשירות להזמנת סרטים על גבי DVD בדואר, ומהר מאוד צברה תאוצה כמתחרה לרשת השכרת הסרטים הענקית בלוקבאסטר.

אותה בלוקבאסטר אגב, סירבה להאמין בשיטות העבודה של נטפליקס ופיספסה הזדמנות בתחילת שנות ה-2000 לרכוש את נטפליקס.

לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 החליטה נטפליקס לשנות את שיטת ההפצה שלה, במקום תקליטורים בדואר, היא ביצעה את הלא יאומן ועברה להציע צפייה אונליין בתכנים, בזמן אמת, ללא צורך להמתין או להסתמך על שירותי הדואר או שליחויות.

החלטה זו של נטפליקס שינתה את האופן שבו תעשיות שלמות עובדות, והובילה גם לקריסתה של רשת בלוקבאסטר, כן, זו שלא האמינה בנטפליקס וסירבה לרכוש אותה.

נטפליקס החלה במסע רכישות של התכנים הפופולאריים ביותר בטלוויזיה האמריקאית בפרט ומהעולם בכלל ובהפקות מקור בהשקעה מאות אלפי דולרים.

בשיאה, שיא משבר הקורונה, היו לנטפליקס כ-222 מיליון משתמשים משלמים, לא כולל מאות אלפי צופים שמשתפים סיסמאות בין משפחות, מכרים וחברים.

אבל כעת, נטפליקס נאלצת לשלם את המחיר.

בדוחות הכספיים האחרונים שהם פרסמו, הם מדווחים על ירידה של כ-200,000 משתמשים משלמים וירידה בהכנסות.

בירידה במשתמשים הם מאשימים את המלחמה באוקראינה ואת משתפי הסיסמאות.

הירידה בהכנסות נגרמה גם בעקבות ירידה במשתמשים, אבל גם בהוצאות הרבות שלהם על תכנים מבית ומחוץ, וכבר הודיעו על "הריגת" פרויקטים חדשים ו/או פרויקטים שתוכננו לצלם עונות חדשות.

בנוסף, נטפליקס שחרטה על דיגלה צפייה בתכנים ללא פרסומות הודיעה שהיא מתכוונת להציע מסלולי מנוי מוזלים הכוללים צפייה בפרסומות.

קרדיט: Shutterstock.com

החטא ועונשו, או הלקח שאפשר ללמוד מאינטרנט אקספלורר

אז לאן הולך עולם הסטרימיניג מכאן? מה נטפליקס יכולה ללמוד מהעבר?

אם נלך קצת להיסטוריה, אי שם בשנות התשעים התחוללה מלחמת הדפדפנים הראשונה, זו הייתה מלחמת חורמה בין דפדפן מוזיאק שהמציא את המושג של דפדפן, נטסקייפ ואינטרנט אקספלורר של מייקרוסופט.

חרף הנסיונות הרבים של נטסקייפ ומוזייאק להציג יכולות חדשניות וכלים שימושיים, הן הפסידו במערכה לאקספלורר של מייקרוסופט.

למה הן הפסידו? כי בעוד שאותן היה צריך להתקין על המחשב, מייקרוסופט פשוט התקינה באופן אוטומטי בכל מחשב חדש עם מערכת ההפעלה שלה, שהייתה הפופולארית בעולם את הדפדפן.

הגולשים שעוד לא הבינו מה האינטרנט יכול לתת, והאינטרנט שהיה עוד חדש ולא מספיק מתוחכם, יצרו מצב שהקלות שבה ניתן להגיע לאקספלורר, נתן לו יתרון מובנה על שאר הדפדפנים.

מייקרוסופט ואקספלורר יצאו מנצחים מהמערכה, ובשיאה אקספלורר היה דפדפן ברירת המחדל אצל כ-95% מהמשתמשים.

קרדיט: Shutterstock.com

אבל, בשנת 2004 החלה מלחמת הדפדפנים השנייה, ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, מוזילה ואפל נכנסו לקרב.

השלוש פיתחו דפדפנים משלהם, גוגל עם כרום, מוזילה עם פיירפוקס ואפל עם ספארי, וכעת כשהאינטרנט כבר בוגר יותר, וכך גם צרכני האינטרנט, הנוחות של דפדפן ברירת המחדל של מייקרוסופט והצורך להתקין כל דפדפן אחר כבר פחות היוו בעיה למשתמשים.

בהדרגה, כרום של גוגל גנבה יותר ויותר נתח שוק עד שהגיע ליותר מ-70% מכלל הדפדפנים.

ומייקרוסופט, שישבה על זרי הדפנה ולא פיתחה את יכולות האקספלורר להתאים לעולם החדש, נשארה הרחק מאחור.

הלקח לנטפליקס?

צמצום כמות התכנים, עליית המחירים והמחסור בחדשנות עלולים לפיל את מי שהייתה עד לפני שנה מלכת שירותי הסטרימיניג.

הלקח לשירותי הסטרימיניג החדשים?

תוכן, חדשנות, יצירתיות ומחירים נמוכים, אלה הדברים שמביאים משתמשים, ויוצרים זיקה בין משתמש ושירות.

ולאן הולך עולם הסטרימיניג בעוד שנה-שנתיים?

אין לדעת, אך ללא ספק שפורמט ה-freemium (שירות המציע מנוי בחינם עם תכנים לרכישה ופרסומות) הולך להכנס לשוק באופן משמעותי יותר לאחר הכרזת נטפליקס.

בנוסף, כפי שרואים כיום בארה"ב הצעת שירותי באנדל של מספר שירותי סטרימיניג במחיר מוזל עשויים לתפוס תאוצה.

ואיפה זה פוגש אותנו כמפרסמים? בעתיד הלא רחוק בכלל נתחיל לחשוב על קריאייטיב מבוסס תכנים

והמשתמשים? התחרות הגדולה, היצע התכנים וחווית המשתמש החדשים ישמשו רק לזכותם.

הרקדן האוטומטי

הרבה באז וורדס נזרקו לחלל האוויר בשנים האחרונות בתחום הפרסום, השיווק והמדיה, העיקרית שבהם היא אוטומציה.

אבל מה זה בכלל אומר? איך משתמשים בזה בעולם שלנו? זה בכלל טוב לנו?

אז מהי אוטומציה? כשמה כן היא, להפוך תהליך ידני לאוטומטי ע"י הטמעת תהליכים ממוחשבים ורובוטיים.

כלומר, אם היום דוח נעשה באופן ידני, ע"י אדם שניגש למערכות, מוציא באופן ידני את הנתונים, זהו תהליך שמצריך זמן רב מאותו אדם. בתהליך אוטומציה, המחשב ידע למשוך את המידע באופן אוטומטי ומיידי ולהכניס אותו לדוח בצורה מהירה ויעילה יותר.

התוצאה אולי תהיה זהה, אבל העבודה על הדוח תקטן באופן משמעותי.

אוטומציה מאפשרת לאיש השיווק לא להיות תלוי באנשי הטכנולוגיה

 

אוטומציה מאפשרת לאיש השיווק להתייחס אל קהל האנשים שלו לא כמקשה אחת אלא כעשרות קהלים מאחר והיא מאפשרת באותו זמן של עבודה להתאים מסרים, סיטואציות ומוצרים כמעט אוטומטי לקהלים השונים

shutterstock_391732621 [Converted]-01

קרדיט: Shutterstock.com

איך משתמשים בזה בתחום השיווק והפרסום?

אופן השימוש בתהליכי אוטומציה יכול להשתנות בהתאם לצרכי הארגון, אבל קיימים 3 נקודות מגע עיקריות בין איש השיווק בארגון לבין תהליך האוטומציה:

·         דשבורד – דשבורד הוא כלי פופולרי ונוח לשימוש, המציג סיכום נתונים באופן הנעים לעין ובאופן מיידי.

לכלי זה ניתן לחבר את כל מערכות הפרסום השונות כגון גוגל, פייסבוק, טיקטוק ועוד.

כלים פופלאריים בעולם הדשבורדים הם גוגל דאטה סטודיו, Qlik, ו-Tableau.

·         דוחות יומיים – אחד הכלים החשובים ביותר לאיש שיווק הוא דוח יומי, ע"מ לדעת מה מצבו של המותג/מוצר/אתר שלו.

בתהליכי אוטומציה ניתן לחבר את כל מערכות הפרסום והאנליטיקס לדוח יומי שנשלח באופן אוטומטי.

·         חיווי חוזר ל-CRM ולמערכות פרסום – אחד הכלים הכי חשובים במדידת פעילות היא קבלת חיווי חוזר על פעילות ממומנת ע"מ לבצע אופטימיזציה באופן מיידי וזמין.

קרדיט: Shutterstock.com

וכאן מגיעה השאלה האחרונה, זה טוב לנו בכלל? האם אפשר לסמוך על עבודה של מכונה? האם אנחנו מחסלים מקומות עבודה לטובת רובוטים?

התשובה היא כן, אוטומציה טובה, היא כלי טוב וחשוב לנו.

אוטומציה תביא ליעול תהליכים בארגונים, מה שיאפשר לעובדים לעבוד פחות זמן על אקסלים וחישובים ויותר על אופטימיזציה וניהול נוח ונכון יותר של קמפיין.

האם אפשר לסמוך על עבודה של מכונה? לרוב כן, לפעמים לא, ולכן חשוב שתמיד תהיה בקרת איכות וQA על הנתונים, גם הדשבורד הטוב בעולם לא חף מטעויות ואסור לקחת את הנתונים בו כתורה מסיני.

מערכות אוטומטיות דורשות מעט תחזוקה ולפעמים גורמות לנו לשכוח שהן שם

ועדיין מה שנותן להן את השכל זה הראש האסטרטגי והטקטי שלנו.

 

צריך לוודא שמפעילים אותן ובוחנים ומשתמשים ביכולות האוטומטיות לתקשר עם הקהלים שלנו ולמדוד את התוצאות ולשנות שינויים. כל הזמן

האם זה מחסל מקומות עבודה? כן… ולא.

כמו כל תהליך בשוק העבודה, טכנולוגיות חדשות מחסלות עבודות ישנות, יחד עם זאת, כמו כל שלב באבולוציה של שוק העבודה, כל טכנולוגיה חדשה מביאה איתה מקצועות חדשים, עולמות ידע חדשים והתנהלות חדשה.

עולם האוטומציה יקבל אליו בזרועות פתוחות יותר אנשי QA ובקרת איכות, ואי אפשר לתאר אפילו מה יהיו מקצועות העתיד בעולם האוטומציה.

קרדיט: Shutterstock.com

אוטומציה היא כלי חזק וחשוב כשהיא נעשית בצורה נכונה וחכמה.

עם תכנון נכון, הקמפיינים והפעילויות הממומנות שלנו יהפכו ליותר מצליחות, כשהדאטה שלנו תהיה פרוסה לנו מול העיניים בצורה מיידית ונוחה לשימוש.

סופרבול, ולנטיינס, אוקראינה, ושבבים

כצופים מהצד אנחנו נוטים לנתק אירועים שקורים בעולם אחד מהשני.

נכון, בראשון בלילה התרחש אירוע הסופרבול, בשני הולנטיינ'ס, במקביל רעשי מלחמה במזרח אירופה ועל הדרך שומעים שמשבר הצ'יפים העולמי ממשיך לתת את אותותיו בכל הגזרות.

אבל מה כבר יכול להיות הקשר ביניהם?

הסופרבול
קרדיט: Shutterstock.com

חברות הטכנולוגיה והרכב הגדולות הן מהמפרסמות המובילות והגדולות ביותר באירועי הסופרבול.

השנה, תחת עננת המחסור בשבבים, הפרסומות נסובו סביב ההבטחה לעתיד טוב ומוצלח יותר עם המוצרים כמו רכבי ההנעה החשמלי שחלקם עדיין לא בשוק וחלקם עדיין לא נתמכים בשבבים אבל עתידים לעבור שדרוג בהמשך. ככה זה, כיום כל חברת תוכנה או תשתית חייבות להשתמש בשבבים לצורך התשתיות שלהן, עולם הקריפטו שבנוי על שאיבת מידע חייב את העוצמות של השבבים הכי חדשים וחזקים שיש, כל רכב חשמלי או היברדי זקוק לשבבים כדי לדבר עם המחשב.

ולנטיינ'ס הוא חג לאוהבים, אבל כיום גם הוא נתמך במידה רבה ע"י השבבים, בתשתיות של אפליקציות השליחויות, במחשבים והסמארטפונים שמשתמשים בהם לצורך ביצוע ההזמנות, במערכות של כל חנות שצריכה להכין את הזרים, לעטוף את השוקולדים, להכין את הפתקים ולארגן הכל ביחד ליצירת האווירה הרומנטית שמלווה את החג.

 

ובנתיים, ביבשת הישנה, רוחות מלחמה, אבל איך זה קשור לטכנולוגיה, לשבבים ולאירועים שנחגגים מרחק יבשת משם?

ולנטיינ'ס
קרדיט: Shutterstock.com

לשאלה זו קיימות כמה תשובות.

ראשית, באוקראינה, על אדמתה המלחמה עלולה לפרוץ, קיים שוק חשוב ואסטרטגי עבור כל עולם ההייטק העולמי והישראלי בפרט, מתכנתים בעלויות זולות מאוד.

לפני כמה שנים, כשהעלויות של מתכנתים מהודו התחילו לעלות, החלו חברות ההייטק מהעולם ומישראל להשתמש בשירותיהם של מתכנתים מזרח אירופאים, בעיקר אוקראינים, שעלותם הייתה זולה מאוד בגלל חוקי המדינה והשייכות למדינות ברית המועצות לשעבר.

אם תפרוץ מלחמה באוקראינה, כל שוק המתכנתים באוקראינה יושבת במקרה הטוב לכמה ימים ובמקרה הפחות טוב לשבועות, מה שישפיע גל כמעט כל חברה טכנולוגית בעולם, וכפועל יוצא בכלל הצרכנים של אותן טכנולוגיות.

המשבר באוקראינה
קרדיט: Shutterstock.com

ומה הסיבה הנוספת? זוכרים את משבר השבבים שמיוצרים בסין וטייוואן? חולשה מערבית ובעיקר אמריקאית בחזית האוקראינית עלולה לאותת לסין, בעלת ברית של רוסיה, שהתמיכה האמריקאית בטייוואן, אותה סין רואה מאז ומתמיד כחלק מהמדינה הסינית, חלשה, ותיתן לה אור ירוק לפלישה לטייוואן.

ולמה טייוואן חשובה כל כך לסיפור שלנו? טייוואן היא יצרנית השבבים המערבית החשבוה ביותר בעולם, עם כ-90% מכלל הייצור של השבבים בעולם, נפילה של טיוואן בידי יריבי המערב ישפיע ללא היכר על האופן בו העולם הטכנולוגי מתנהל, וישפיע על עתיד תעשיות כה רבות שאין לתאר.

וכך אירוע כה אמריקאי כמו הסופרבול מושפע בצורה ניכרת כל כך מזירת ההתגוששות באוקראינה.

אפקט הפרפר בשיא עוצמתו

מזל שיש את מופע המחצית שאפשר לנו לראות מפגן עצמה תרבותי Straight Outta Compton.

מכיכר תחריר לפייק ניוז

כשפייסבוק קמה ב2004, היא חרטה על דגלה את החזון הגלובלי של חיבור בין אנשים ואפשרות לתקשר בין אנשים.

2008 הוכיחה לראשונה את מימוש החזון של הרשת החברתית כאשר קמפיין הבחירות של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב השתמש בקשרים הרבים שנוצרו ויכולות השיתוף ההמונית כדי לשכנע את המצביעים שהגיע הזמן לשינוי, ואכן, בנובמבר 2008 נבחר לראשונה בארה"ב נשיא שאת מירב המאמצים שלו השקיע בקמפיין ברשת.

משפחת אובמה
קרדיט: Shutterstock.com

בדצמבר 2010 הצית את עצמו מול בניין הממשל המקומי מוחמד בועזיזי התוניסאי מבלי לדעת את ההשלכה ההיסטורית של מעשיו.

מעשיו של בועזיזי החלו רצף אירועים שלימים יכונה "האביב הערבי", אירוע שבמהלך של כשנה יביא לנפילתם של 3 דיקטטורים ערבים בתוניסיה, מצרים ולוב, ולפרוץ מלחמת אזרחים ארוכה בסוריה.

אולם, ללא פייסבוק וחזונה, סיפורו של האביב הערבי היה שונה לחלוטין.

לאחר מעשיו של בועזיזי, החלו אזרחים תוניסאים לשתף בפייסבוק סרטונים של האירוע, החלו לכתוב בגנות הממשלה שהביאה את בועזיזי להצית את עצמו, וכאשר הממשלה ניסתה לחסום את הפצת התמונות והסרטונים, המחאה החלה להתאגד בתוך פייסבוק ע"י הקמת קבוצות יעודיות.

תוך זמן קצר המחאה יצאה מגבולות פייסבוק וגלשה לרחובות שם העם דרש את התפטרות השליט, וכעבור 10 ימים ברח נשיא תוניסיה מארצו, והחל האביב הערבי.

 

אזרחים מצריים שראו בפייסבוק את האירועים בטוניסיה ושמעו כיצד ניתן להפוך את השיח שנשמר בחדרי חדרים עד אז למהפכה של ממש החלו לקבוע בקבוצות פייסבוק כיצד יפעלו כנגד ממשל מובראכ, החלו ליצור אוונטים בפייסבוק להגיע לכיכרות להפגין, וכך ב-25 בינואר 2011 החלו אזרחי מצרים לצאת לרחובות בקהיר ובערים הגדולות במצרים, ומילאו את כיכר תחריר בהפגנות שהביאו להתפטרותו של מובראכ ומכאן אפקט הדומינו נמשך לאורך כל המזרח התיכון.

האביב הערבי
קרדיט: Shutterstock.com

אז איפה הכל התקלקל?

שנת 2016 הייתה שנת הפתעות בפוליטיקה העולמית, במשאל העם בבריטניה הצביעו האזרחים על יציאה מהאיחוד האירופאי בניגוד לתחזיות, 5 חודשים אח"כ באחת ההפתעות הגדולות אי פעם בפוליטיקה האמריקאית, ניצח דונלד טראמפ את הילארי קלינטון.

הבחירות בארה"ב והקרב על הברקזיט התנהל ברובו ברשתות החברתיות, בראש ובראשונה בפייסבוק ובחברות הבנות שלה – אינסטגרם וואטסאפ.

במהלך הקמפיינים התפרסמו אין ספור סיפורים וידיעות שעירערו את אמונם של האזרחים במערכות הציבוריות ובנבחרי הציבור שלהם וסייעו לדעות קיצוניות להשתולל.

ברשתות בבריטניה הוצגו נתונים על כוחו של השוק הבריטי מול החולשה האירופאית, על השערים הפרוצים מאירופה והמהגרים שבאים ומחריבים את התרבות הבריטית ואת החולשה וההתרפסות של הממשלה הבריטית אל מול האירופאים.

בארה"ב, הועלו תיאוריות קונספירציה על התנקשויות שארגנו בני הזוג קלינטון, על פיצריות שמשמשות ככיסוי לפעילויות פדופיליה של הילארי קלינטון, על קשריה לפוליטיקאים ובעלי ממון מפוקפקים ומידע כוזב אודות אסון השגרירות בבנגזי ועוד אין ספור קונספירציות.

עם שוך האירועים, החל להתפרסם מידע על חברה ששימשה כשותפה של פייסבוק, וניצלה לרעה את הדאטה שאספה ממנה, לחברה קוראים קיימבריג' אנליטיקה, ולאחר התפוצצות הפרשה החלו להתפרסם תחקירים כיצד ניצלה החברה את המידע שאספה מפייסבוק לצורך מיקרו טרגוט של אזורים מתנדנדים מבחינה פוליטית, של שימוש בשיח שנאה לצורך ליבוי האש ויצירת שיח מפלג.

בנוסף, נחשף כי במקומות בהם לא הצליחו להגיעו למיקרו טרגוט של אזורים מתנדנים, הם השתמשו בכלים לדיכוי הצבעה של מיעוטים ושל קבוצות יעד.

התפרצות הקורונה בעולם הביאה עימה אינספור תאוריות קונספירציה, על חיסוני ה-5G, על כך שביל גייטס אחראי על התפרצות הקורונה, על סיכוני החיסונים ועוד אינספור תיאוריות קונספירציה.

בעוד שפייסבוק טוענת כי היא פועלת כנגד פייק ניוז והוסיפה התראות על כל פוסט שמתעסק בקורונה ובחיסוני הקורונה, מחקרים הראו כי פייסבוק מעודדת את השיח הזה בקבוצות בפייסבוק.

בנוסף, לאורך השנים האחרונות נחשפו אין ספור פריצות ושימוש לא תקין של דאטה של פייסבוק לצורך הפצת שיח שנאה, בתחקירים שחושפים כיצד פייסבוק עצמה מעודדת את ליבוי שיח השנאה ופועלת אקטיבית לטובת יישויות לא דמוקרטיות על חשבון הדמוקרטיה.

ברקזיט
קרדיט: Shutterstock.com

עם הפנים לעתיד.

כיום אחת השאלות הגדולות היא פייסבוק לאן? בעוד שטיקטוק תופסת את מקומה של פייסבוק בתור הרשת למאבק למען דמוקרטיה וחופש, פייסבוק ממשיכה לדבוק ברצון לחבר בין אנשים.

הפרויקט החדש והשאפתני שלה, המטאוורס, הוא השלב הבא בחיבור בין אנשים, כשכעת החיבור הוא לא רק ברמת ההשתתפות באותה קבוצה/פלטפורמה אלא במישור המטא פיזי כשלכל אדם יהיה אווטר משלו והאווטר שלו יכול לפגוש "פיזית" אנשים אחרים על גבי האינטרנט.

אולם גם בפרויקט הזה כבר התגלו בעיות, כשהתברר שגם במישור המטא פיזי יש תקיפות מיניות ושיח שנאה, ואם בעולם האמיתי יש חוקים נגד מקרים כאלה, במטאוורס כרגע אין דרך לאכוף חוקים כנגד.

לצד האפשרויות האדירות שהמטאוורס מאפשר עבור הפצת ערכים ליברלים ודמוקרטיים, שיח השנאה והפצת הפייק ניוז עלולים לצבור יותר ויותר תאוצה באמצעות היכולת לקיים אירועים והפגנות וירטואלים בהם ישתתפו יותר אנשים מאי פעם, כבר לא אלפים מול משרדו של המושל המקומי או מאות אלפים בכיכר המרכזית, אלא מיליונים שישתתפו מכל נקודה בגלובס שיחפצו,.

עתיד המטאוורס במידה רבה תלוי ביכולת של פייסבוק לאזן בין הרצון לחבר בין אנשים והאינטרסים הכלכליים שלהם.

meta
קרדיט: Shutterstock.com